בֵּית הַשָנְטִי  בַּמִּדְבָּר  / רָמִי דוידי

בַּדָּרֶךְ חֲזָרָה מִן הַדָּרוֹם אֶל הַצָּפוֹן

עָצַרְנוּ לְאַחַר הַתְרָאָה קְצָרָה.

פְּעוּרֵי פֶּה וְעֵינַיִם סַקְרָנִיוֹת

 שָׁאַלְנוּ 'מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת'?

 
מִבְנֶה יְפֵהפֶה, צִבְעוֹנִי וְחַדְשָׁנִי

מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים, וְהַנֶּפֶשׁ הוֹמָה,

בְקָרוֹב יִרְחָשׁ הֲמוּלָּת צְעִירִים וְצְעִירוֹת

שֶׁמְּנַסִּים חַיִּים חֲדָשִׁים לִבְנוֹת ,

בְּעֶזְרַת סֶגֶל עוֹבְדִים וּמִתְנַדְּבִים ,

תְּרוּמוֹת שֶל קְרָנוֹת וִיחִידִים.

 

וּבִכְנִיסָה יִּהְיֶה שֶׁלֶט בִּלְתִּי נִרְאֶה :

' הָרֹעַ  כָּאן לּא יִכָּנֵס , וְהָרַחֲמִים יִתְרַחֲקוּ '

וּבִמְקוֹמָם  תִּשְׂרֹר  חֶמְלָה  וְאָהֲבָה.

 

כְמוֹ שֶׁאָמַר אַלְבֶּרְט אַיינְשְׁטֵיין:

' רֹעַ  הוּא  הַחֹסֶר  שֶׁל  אֱלֹהִים  בְּלֶב הָאֲנָשִׁים .

זֶהוּ  חֹסֶר  בָּאַהֲבָה,  אֱנוֹשִׁיִּוֹת  וְאֱמוּנָה.

אָהֲבָה  וְאֱמוּנָה הִנָּם כְמוֹ חוֹם  וְאַהֲבָה.

הַחֹסֶר  בָּהֶם מֵבִיא  לְרֹעַ '.

 

יְצִירֵי  אֶנוֹשׁ שֶׁנִנְטֶשׁוּ

כְמוֹ בַעֲלֵי חַיִּים וַחֲפָצִים ,

יִמְצְאוּ כָּאן בָּיִת חַם ,

אוֹר, אָהֲבָה , וּתְמִיכָה.

רָמִי דוידי, חוֹלוֹן, 14-12-09